פרשת השבוע

🌙 ויקם פרעה לילה

שיעור לילדים בפרשת בא: חצות ליל מכת בכורות, פרעה שקם ממיטתו, המצות שעל הכתף, השאלת הכלים, שישים ריבוא שיצאו, ויציאה למדבר בלי צידה

שיעור של הרב יהודה טאוב
סגנון: 🌙 לילה כחול-סגול
▶ לצפייה בשיעור5 פרקים13 כרטיסים1,392 מילים
#בא#מכת בכורות#יציאת מצרים#חיבוב מצוות#ביטחון#זכרתי לך חסד נעורייך#חינוך ילדים
1

פרק 1 מתוך 5 · 3 כרטיסים🌙 בחצי הלילה

כרטיס 01

🌙מבכור פרעה ועד בכור השבי

במכת בכורות נפגעו שלושה סוגים: בכורי האדם, בכורי השבי והשפחות, ובכורי הבהמה.

השיעור נאמר לילדים בשבוע שבו פרשת בא היא גם פרשת השבוע, כשכבר נשאר מעט מאוד עד סוף הפרשה. הוא נפתח בחזרה קצרה: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר, וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה".

כמה סוגי בכורות מתו? שלושה: בכור אדם, בכור השבי והשפחה, ובכור בהמה. ולמה גם הבהמות? כי המצרים השתחוו לבהמות, והבהמות נעשו אצלם עבודה זרה. לכן ה' העניש גם את בכורות הבהמה.

הילדים כבר ענו על כך נכון, והחזרה הכינה אותם לפסוק הבא, שהיה מרכז השיעור הקודם ושכדאי לספר עליו גם בבית.

כרטיס 02

🛏️"ויקם פרעה לילה"

פרעה הלך לישון כרגיל באותו לילה, וזה מראה כמה רשע יכול להיות אדיש גם מול אזהרות ברורות.

"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה". על שלוש המילים האלה דובר רבות בשיעור הקודם, והילדים הוזמנו לומר אותן בשבת בבית. הרב אף ביקש לשמוע מי סיפר, ולרשום את מי שזכר.

מה הפירוש? כתוב "ויקם": הוא קם. ומאיפה קם? מן המיטה. סימן שבאותו לילה פרעה הלך לישון כרגיל, לבש את בגדי השינה ונכנס למיטה. ומכאן בא השיר שהילדים מכירים, על פרעה שקם באמצע הלילה בפיג'מה.

אבל יש כאן לימוד עמוק. משה הודיע מראש שבחצות הלילה ימותו כל הבכורות. ופרעה? הלך לישון. כל כך אדיש היה. לפעמים רשעים, גם כשהם רואים דברים ממש מול עיניהם, ממשיכים לישון. לא מתעוררים עד שהצרה מעירה אותם באמצע הלילה.

כרטיס 03

😢"אין בית אשר אין שם מת"

בכל בית מצרי היה מת: הבכור, ואם לא היה בכור, הגדול שבבית.

"וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם, כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". הייתה צעקה גדולה במצרים. ונשאלה שאלה: הרי לא בכל בית יש בכור. איך ייתכן שבכל בית היה מת?

התשובה, כפי שמפרש רש"י: בבית שלא היה בו בכור, מת הגדול שבבית. לכן לא היה בית אחד במצרים שלא היה בו מת.

וכך מתאר הסיפור, שגם הילדים מכירים מן השיר: פרעה רץ באמצע הלילה ברחובות, מחפש את משה רבנו. הוא מעולם לא בא בעצמו אל משה, ועכשיו הוא שואל כל אחד היכן משה, וכל אחד שולח אותו למקום אחר. כך רץ המלך הגדול של מצרים ממקום למקום, באמצע הלילה.

2

פרק 2 מתוך 5 · 2 כרטיסים🏃 קומו צאו

כרטיס 04

🙏"וברכתם גם אותי"

פרעה, שהיה בעצמו בכור, פחד שגם הוא ימות, ולכן ביקש ממשה ברכה.

פרעה קורא למשה ולאהרן לילה, ואומר: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי, גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם". כמו שביקשתם, בדיוק כך. גם הצאן וגם הבקר, הכל.

ובסוף דבריו הוא מוסיף בקשה מפתיעה: "וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי". למה מבקש פרעה ברכה? בשיעור הוסבר שפרעה עצמו היה בכור. הוא לא הבין איך נשאר בחיים, כשכל הבכורות סביבו מתו. הוא רעד מפחד, והיה בטוח שעוד רגע יגיע גם תורו. לכן ביקש שיברכו אותו.

תארו לעצמכם: אותו פרעה שאמר בגאווה "מי ה'", עומד עכשיו ומבקש מעבדיו לשעבר ברכה. המלך החזק בעולם מבין סוף סוף שחייו תלויים בתפילתם של משה ואהרן, ושאין לו כוח מול ה'.

כרטיס 05

🏃"כולנו מתים"

המצרים דחקו בבני ישראל לצאת מהר, כי פחדו שכולם ימותו.

"וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ, כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים". המצרים, שבמשך שנים רבות לא נתנו לבני ישראל ללכת, אומרים עכשיו: מהר, מהר, לכו מכאן!

הם נבהלו נורא. הם רעדו מפחד ולא ידעו מי ימות ברגע הבא. אם הבכורות מתו, אולי כולנו נמות? לכן דחקו ביהודים לצאת מיד.

ויש כאן קיום של מה שה' אמר למשה עוד קודם: שפרעה לא רק ישלח את העם, אלא יגרש אותם בעצמו. מה שנראה במשך חודשים כבלתי אפשרי, קרה בלילה אחד.

זה היפוך מוחלט. אתמול עוד שאל פרעה "מי ומי ההולכים" והתמקח על הילדים ועל הצאן. היום המצרים עצמם דוחפים את כל ישראל החוצה, בלי תנאים ובלי מיקוח.

3

פרק 3 מתוך 5 · 2 כרטיסים🥖 המצות שעל הכתף

כרטיס 06

🥖"טרם יחמץ"

בני ישראל יצאו מהר כל כך, שהבצק לא הספיק להחמיץ.

"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ, מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם". הרב שאל את הילדים: איך אתם מבינים? הם לקחו בצק, או לקחו מצות?

בשיעור הקודם למדו שבליל הסדר אומרים: מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ. אבל איפה אפו אותו? במצרים או בדרך? עלתה שאלה מעניינת: האם אפשר לאפות בצק בשמש? הרב אמר שאינו בטוח שזה אפשרי, והציע לילדים לנסות ולבדוק.

בשיעור הובא שהבצק נאפה למצות במהירות רבה, וזה אינו קשה להבין. כמה זמן לוקח לאפות מצה? מי שהיה באפיית מצות יודע: מצה דקה מאוד, ובתנור חם היא מוכנה תוך דקות ספורות. הרב סיפר שהיה פעמים רבות באפיית מצות, ואף הציע לארגן לכיתה ביקור כדי לראות בפועל איך עושים מצות.

כרטיס 07

❤️חבבו את המצווה

את שיירי המצות מן הסדר נשאו על הכתף, כי מרוב אהבה למצווה לא רצו להניח אותן עם המשא.

ומה פירוש "משארותם צרורות בשמלותם על שכמם"? רש"י מסביר ש"משארותם" הם השיירים, מה שנשאר. נשאר ממתי? מליל הסדר. נשארו להם מצות ומרור מן הסעודה של ליל הפסח.

ואם כך, שואל רש"י, למה נשאו אותם על הכתף? הרי בהמות רבות היו להם, והיו יכולים להניח את המצות עם המשא. ותשובתו: מפני שחבבו את המצווה.

הם כל כך שמחו שהייתה להם מצווה לאכול מצה, שמרוב אהבה לא שמו אותה בתיק או על החמור. הם רצו לשאת אותה בעצמם, על הכתף, קרוב ללב.

וזה לימוד יפה לילדים: מצווה שאוהבים, רוצים להחזיק קרוב. לא משאירים אותה למישהו אחר, ולא מניחים אותה בצד. כמו שאדם מחזיק בעצמו דבר יקר לו, כך החזיקו אבותינו את המצות של ליל הסדר.

4

פרק 4 מתוך 5 · 2 כרטיסים💰 כלי כסף וכלי זהב

כרטיס 08

💰"וה' נתן את חן העם"

דווקא באותו לילה, כשבכוריהם מתו, השאילו המצרים לישראל את כלי הכסף והזהב, וזה נס גדול.

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת". כדאי לחשוב מה היה צפוי לקרות לפי דרך הטבע.

באותו לילה מת הבן של המצרי. בגלל מי? בגלל היהודים. היה טבעי שכשיהודי יבוא לבקש ממנו כלים, המצרי יכעס עליו, ואולי אף יזרוק עליו דברים. בגללך מת הבן שלנו!

אבל מה אומרת התורה? "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם". ה' עשה נס, ופתאום המצרים נתנו ליהודים את הכלים ברצון. במקום כעס, חן. במקום דחייה, נדיבות. איזה פלא עצום. "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם": לקחו כל מה שאפשר.

כרטיס 09

⚖️שכר של מאתיים ועשר שנים

בני ישראל עבדו שנים רבות בלי שכר, ולכן מגיע להם מה שלקחו ממצרים.

אחד הילדים שאל: איך מותר היה לבני ישראל לא להחזיר את מה שהשאילו? הרי שאלו את הכלים.

והתשובה: כמה שנים עבדו בני ישראל במצרים? שנים ארוכות, עד מאתיים ועשר שנים. האם מישהו שילם להם על העבודה? אף אחד. שנים רבות של עבודה קשה בלי שום שכר. מגיע להם הרבה מאוד כסף. לכן היה מותר להם לקחת בלי לשלם: זה השכר שהגיע להם.

ואיך נראה אותו לילה? בבתי המצרים צעקות, בכי ואבל גדול, כולם בוכים. ובבתי היהודים: מתכוננים, שמחים, מלאי תקווה. איזו שמחה הייתה שם! באותו לילה עצמו, באותה ארץ, שני עולמות שונים לגמרי.

אחר כך הראה הרב לילדים שיר קצר שמישהו שלח לו באותו בוקר, שחובר על אותה מנגינה מוכרת של השיר על פרעה בפיג'מה, אבל הפעם לכבוד שבת. כך גם המנגינה של הסיפור עוברת אל השמחה של השבת.

5

פרק 5 מתוך 5 · 4 כרטיסים🐪 ויסעו בני ישראל

כרטיס 10

🐪"כשש מאות אלף רגלי"

יצאו שש מאות אלף גברים, ועם הנשים והילדים היה זה עם עצום של מיליונים.

ועכשיו מגיע הרגע הגדול ביותר. מכת בכורות נגמרה, וסוף סוף יוצאים: "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף".

הרב ניסה לחשב עם הילדים כמה אנשים יצאו בסך הכל. שש מאות אלף גברים, וכנגדם בערך אותו מספר של נשים: כבר יותר ממיליון. ואם לכל משפחה, נניח, ארבעה ילדים, מגיעים לכמה מיליונים של אנשים. זה כמעט כמו מספר היהודים בכל מדינת ישראל היום.

תנסו לדמיין: עם שלם של מיליונים יוצא ממצרים בבוקר אחד. גברים, נשים, זקנים וטף, עם הצאן והבקר, כולם יחד, ואיש אינו נשאר מאחור. כך התקיימו דברי משה לפרעה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ".

כרטיס 11

🦅על כנפי נשרים

בני ישראל היו מפוזרים בכל מצרים, ובכל זאת התאספו כולם ברגע אחד; ה' נשא אותם על כנפי נשרים.

איך הגיעו כולם יחד לרעמסס בבת אחת? הם היו מפוזרים בכל ארץ מצרים. ואיך הגיעו מרעמסס לסוכות?

רש"י מסביר שהדרך הייתה ארוכה, ובכל זאת הגיעו לשם בתוך זמן קצר מאוד, כמו בקפיצת הדרך, דבר שבדרך הטבע אינו אפשרי לעם גדול כל כך. וכך נאמר: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". הקדוש ברוך הוא, כביכול, נשא אותם על כנפי נשרים.

"וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם". מי הם הערב רב? אנשים מאומות העולם שרצו להצטרף. הם ראו שהיהודים מצליחים כל כך, וגם הם רצו לבוא. ועמם "צֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד": שפע עצום של צאן ובקר.

כרטיס 12

🫓"עוגות מצות"

הפסוק קורא למצות "עוגות", ונראה שהן היו עגולות ורכות יותר, כמו המצה שאופים בקהילות ספרד.

"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ". הרב שאל את הילדים: האם ראיתם פעם מצה ספרדית?

בדרך כלל בחנויות מוכרים מצה דקה וקשה, שאם מנסים לקפל אותה, היא נשברת. אבל יש מצה שאופים בקהילות ספרד, רכה יותר, שאפשר לקפל אותה ואף לשים בתוכה אוכל.

ובתורה? הפסוק אומר "עוגות מצות". עוגה היא דבר עגול, וגם נעים ורך יותר. נראה שהמצות שאפו אבותינו ביציאה היו קרובות יותר למצה הרכה הזאת. הרב הציע זאת כאפשרות, ולא כדבר ודאי.

ולמה לא אפו במצרים? "כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ". המצרים דחקו בהם כבר עם שחר, ולא נתנו להם אפילו שעה. לכן אפו את המצות בדרך, מן הבצק שנשאו איתם, וזו המצה שאנו אוכלים לזכר אותו יום בכל שנה.

כרטיס 13

🏜️"וגם צדה לא עשו להם"

בני ישראל יצאו למדבר בלי אוכל לדרך, כי בטחו בה', ועל כך אמר ירמיהו "זכרתי לך חסד נעורייך".

ונשאר עוד חצי פסוק חשוב מאוד: "וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם". הם לא הכינו אוכל לדרך. תחשבו: יוצאים למדבר. מה יאכלו היום? מה יאכלו בעוד שבוע? לא לקחו קופסאות שימורים, לא לקחו מלאי. הצאן אולי יספיק ליום אחד. ואז מה?

רש"י מסביר: זה מגיד שבחם של ישראל. הם לא שאלו "איך נצא למדבר בלי צידה?", אלא האמינו והלכו. אם בורא עולם אמר לצאת, הוא כבר ידאג לנו. וכך באמת היה: במדבר ירד להם המן.

ועל זה אמר ירמיהו הנביא: "כֹּה אָמַר ה': זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". ה' זוכר לעם ישראל את האמון הזה, שהלכו אחריו במדבר, בארץ שאין בה זרע, בלי לשאול מה יהיה.

על הפסוק הזה יש שיר מוכר, והשיעור הסתיים בו, עם ברכת שבת שלום ובקשה מן הילדים לספר את הדברים בבית.

המסר

בני ישראל יצאו למדבר בלי אוכל לדרך, כי בטחו בה', ועל כך אמר ירמיהו "זכרתי לך חסד נעורייך".

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה